גזר דין בתיק ת"פ 25261-08-10

1.         הנאשם שלפני הורשע על פי הודאתו, במסגרת של הליך גישור תוך כדי ניהול התיק הפלילי, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן (ת/1). בכתב האישום המתוקן נכתב כי המתלוננת, שהיא אחותו של הנאשם, נסעה ביום 8/8/10 בשעה 8:30 במונית, שהיתה נהוגה על ידי המתלונן. המתלוננת נסעה מביתה לכיוון תחנת המשטרה בעכו על מנת להודיע בתחנת המשטרה, שהיא מתכוונת לעזוב את ביתה.

הנאשם השיגה ברכבו בסמוך לצומת כפר יאסיף. הוא נסע בקרבה למונית וסימן למתלונן לעצור תוך שהוא צופר ברכבו. המתלונן ניסה לחמוק מהנאשם, אולם הנאשם נסע באופן פרוע, על שולי הכביש וכשהוא עובר מנתיב לנתיב במטרה להשיג את המונית. בסמוך לצומת עכו, עצר הנאשם את רכבו באלכסון באמצע הכביש וחסם את שני נתיבי התנועה לכוון עכו, הכל במטרה לחסום את המונית. המתלונן ניסה לעקוף את רכבו של הנאשם מימין, אולם הנאשם נסע אחורנית במהירות והתנגש במונית.

            בשלב זה, יצא הנאשם מרכבו, פתח את הדלת האחורית של המונית, משך את המתלוננת בידה והורה לה לחזור עמו לבית המשפחה. משהמערערת סרבה, הכה אותה הנאשם באגרופיו בפניה, משך אותה בשערה ובידה וגרם לה לאודם בזרוע שמאל ובאמת יד שמאל, קילל אותה ואיים עליה באומרו כי עדיף לה לחזור עמו. כל אותה עת בכתה המתלוננת ועמדה על דעתה שאין היא רוצה לציית לנאשם.

            המתלונן ביקש מהנאשם לחדול להכות את המתלוננת, ואז הלם בו הנאשם באגרופיו וגרם לדימום באפו, שבר את משקפיו, קרע את חולצתו ושרט אותו בכתף שמאל.

            רק כשהגיעו שוטרים למקום, הפסיק הנאשם את מעשי האלימות שלו כלפי המתלוננים. ם.

2.         הנאשם הורשע, כאמור על פי הודאתו, בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

3.         המאשימה ביקשה כי ייגזר על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה משמעותית, וזאת עקב מעשיו שסיכנו את הציבור בדרכים, האכזריות שבפגיעה באחותו על מנת לכפות עליה לעשות כרצונו על אף שהיא היתה בגירה, והאלימות כלפי נהג המונית, כאשר התנהגותו היתה חסרת מעצורים. בא כוחה של המאשימה הפנה לכך שהעונש המירבי בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד הוא 20 שנות מאסר, עונש המראה על החומרה שבה ראה המחוקק את העבירה. הבריונות בה נקט הנאשם - מחייבת ענישה חמורה ומרתיעה. על אף שאין לנאשם הרשעות קודמות, הרי התנהלותו בזמן האירוע נשוא כתב האישום, מראה שאין הוא אדם נורמטיבי. עוד ביסס בא כח המאשימה את טענתו שיש לגזור על הנאשם עונש חמור על מסקנותיו של קצין המבחן, אשר נתן תסקיר לגבי הנאשם; בתסקיר נכתב כי בשל לחצה של המשפחה החיה בתוך מערכת ערכים של כבוד המשפחה (כאשר אח אחד הורשע בביצוע רצח על רקע "כבוד המשפחה") יתקשה הנאשם שלא לפעול כמצוות המשפחה לעניין "כבודה" וכפי שמצופה ממנו בתוך החברה בה הוא חי. לפיכך, בשל חומרת העבירה והאפשרות כי הנאשם יחזור עליה, ועל אף שהתסקיר על הנאשם הוא חיובי, לא ניתנה המלצה טיפולית לגביו.

            יצויין, כי הנאשם אמר בטיעון לפני, כי אחותו שהיא כבת 37 שנים, גרושה, איננה מתגוררת עתה עם המשפחה, וכי מקום מגוריה לא ידוע.

4.         הסניגור ביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות בהדגישו את העובדות והשיקולים העומדים לזכותו של הנאשם:

            לנאשם אין הרשעות קודמות. הוא הודה בעובדות כתב האישום והביע חרטה על מעשיו. הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, ששליחתו לבית הסוהר עתה, תפגע בהם קשות; הנאשם נשוי. הוא ממלא היטב את תפקידו כבעל וכאב. הוא עובד. הנאשם שירת בצה"ל, והוא ממשיך לשרת במילואים. הוגשו תעודות המשבחות אותו ואף עולה מהן כי הוא נבחר כנהג וכחייל מצטיין בחיל האוויר מספר פעמים בשנים 2000 עד 2003.  הנאשם הסכים כי הרכב בו נסע יחולט למדינה. הנאשם אף הסכים כי ישולם למתלוננת פיצוי משמעותי. בסיכום טיעוניו ביקש הסניגור לגזור על הנאשם עבודות שירות ולצורך כך לשלוח אותו לממונה על עבודות השירות. בקשתו זו, לקבל את חוות דעת הממונה נעתרה, בהדגשה שאין בהעתרות בית המשפט לבקשה זו משום הסכמה כי עונשו של הנאשם יהיה בעבודות שירות.

5.         חוות דעתו של הממונה היתה, שהנאשם כשיר לבצע עבודות שירות.

6.         הן בא כח המאשימה והן בא כוחו של הנאשם הפנו אותי לפסיקה התומכת בעמדתם באשר לענישה הראויה במקרה זה.

7.         מסכימה אני עם בא-כח המאשימה, כי מעשיו של הנאשם הם חמורים: הנאשם נהג בכביש בחוסר מעצורים, בהתעלמו מהסיכון שבהתנהגותו כלפי הנוהגים בכביש. הוא נקט באלימות כלפי אחותו וכלפי נהג המונית, איש זר שכל "חטאו" היה שניסה למנוע את המשך האלימות של הנאשם כלפי אחותו. התנהלותו של הנאשם כלפי אחותו, שהיא כאמור בוגרת, פוגעת בכבודה כאדם, בזכותה לאוטונומיה לגבי חייה והחלטותיה ומסכנת אותה.  מסכימה אני עם קצינת המבחן אשר סברה כי הנאשם עלול להוות איום ממשי על אחותו בשל מערכת לחצים משפחתית הכרוכה ב"כבוד המשפחה". מדברי בא כח המאשימה עולה כי האחות שוהה עתה במקום שאינו ידוע למשפחה.

            מנגד לפן של החומרה, יש לקחת בחשבון שלנאשם אין כל עבר פלילי, שהוא שירת בצבא לשביעות רצונם של מפקדיו, שהוא מנהל חיים נורמטיביים, שהוא הביע חרטה, ולעניין זה ייאמר כי קצין המבחן סבר שהנאשם אכן חש חרטה. כן יש לקחת בחשבון שהנאשם הציע כי רכבו יחולט וכי יוטל פיצוי משמעותי למתלוננת. אוסיף כי מאז הפרשה נשוא כתב האישום, עברו כשנתיים, במהלכם לא הורשע הנאשם בכל עבירה. אמנם את התמשכות ההליכים מאז, יש להטיל בחלקה על הנאשם ועל בא-כוחו, אולם לא ניתן להתעלם מכך שבינתיים לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים ואף לא דווח על אירועים תוקפניים נוספים כלפי האחות. בנסיבות מיוחדות אלו החלטתי להעתר לבקשה של הסניגור ולהורות על עבודות שירות, כאשר כובד משקלה של הענישה במאסר יהיה בעונש הרתעתי, מאסר על תנאי.

להלן העונשים שאני גוזרת על הנאשם:

הנאשם ירצה מאסר של 18 חודשים: מתוכם יירצה הנאשם ששה חודשים בעבודות שירות, ו-12 חודשים יהיו על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך שלוש שנים מהיום עבירה מהעבירות שהורשע בהן או עבירת אלימות כלשהי בתוך המשפחה. לשם הסרת ספק, הימים בהם שהה הנאשם במעצר, לא ינוכו מתקופת המעצר עליה הוריתי.

עבודת השירות תחל ביום 22/5/12. היא תעשה ב"פתחון לבב" בימים ובשעות כקבוע  בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות, הנושאת תאריך 5/4/12; עליו להתייצב ביום שקבעתי עד השעה 8:00 במקום העבודה, כמפורט בחוות דעת הממונה.

כמו כן אני, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 77 לחוק העונשין, מחייבת את הנאשם לשלם למתלוננת פיצויים בסכום של  15,000 ש"ח.

עוד אני מחייבת את הנאשם לשלם למתלונן פיצויים בסכום של 8,000 ש"ח.